החלטה בתיק בש"פ 930/05

א.        ביום 9.2.04 הוגש נגד המשיב כתב אישום בו מיוחסות לו עבירות על הוראות חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, וכן השמדת ראיות ושיבוש הליכי משפט, עבירות לפי חוק העונשין, תשל"ז-1977. נטען כי במהלך השנים 2003-2002 מכר המשיב חמישים ושמונה חשבוניות מס פיקטיביות בסכום של 28,071,528 ש"ח, בהן גלום מס בסך 4,293,234 ש"ח. כן נטען, כי במהלך תקופה זו ניכה המשיב מס תשומות שלא כדין בסך 2,102,978 ש"ח. כעולה מכתב האישום, נעשו לכאורה מעשים אלו בתחכום ובתחבולה. בנוסף נטען, כי לאחר חקירתו הראשונית, בעודו משוחרר בערובה, השמיד המשיב פנקסי חשבוניות ומסמכים נוספים שהיו ברשותו ונדרשו לחקירה, ובכך השמיד ראיות וגרם לשיבוש הליכי משפט.

ב.        עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה בקשה למעצר עד תום ההליכים. בדיון שנערך ביום 18.2.04 הודה בא כוח המשיב בקיום ראיות לכאורה, אך טען כי אין עילת מעצר, ולחלופין ביקש להציע חלופה. ביום 24.2.04 דחה בית משפט השלום בחדרה (סגן הנשיא מוחסן) את הבקשה. נקבע כי קיימת עילת מעצר, הן מהטעם ששחרור המשיב מהווה סכנה לשלום הציבור, והן מהטעם שקיים יסוד סביר להניח שהמשיב ינסה לשבש את הליכי המשפט או יימלט מהדין. בית המשפט דחה את האפשרות לשחרר את המשיב למעצר בית. נאמר, בין השאר, כי המשיב שוחרר בערובה לאחר חקירתו הראשונה, ובתקופת שחרור זו הוציא עשרים ושמונה חשבוניות פיקטיביות נוספות, הפר את תנאי שחרורו בכך שיצר קשר עם המעורבים האחרים בפרשה, והשמיד ראיות. נוכח התנהגות המשיב בעבר, ומשקבע כי מעצר בית לא יכול להפיג את החשש מהישנותה, קבע בית המשפט כי המשיב ייעצר. על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי בחיפה (השופט סוקול), שקבע ביום 17.3.04 שהמשיב ישוחרר למעצר בית מלא. ביום 28.3.04 קיבל בית משפט זה (בש"פ 2797/04, השופט מצא) את ערר המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי, והשיב את החלטת בית משפט השלום אל כנה. ביום 24.6.04 דחה בית משפט השלום בחדרה (סגן הנשיא מוחסן) בקשה לעיון חוזר בהחלטתו לעצור את המשיב, וערר על החלטה זו נדחה ביום 27.10.04 על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט אלרון).

ג.        ביום 26.10.04 האריך בית משפט זה (השופטת נאור) את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים. נקבע כי המשפט אמנם מתארך אך "למשיב חלק נכבד בהתמשכות ההליכים המשפטיים בעניינו". נקבע כי פרשת התביעה הסתיימה ביום 6.7.04, אך פרשת ההגנה התנהלה מאז בצורה לא יעילה, ובגין כך מתארך המשפט. השופטת נאור נדרשה לעובדה, כי שניים מהמועדים שנקבעו להמשך שמיעת התיק חרגו מתקופת תשעים הימים שהתבקשה, אך אף על פי כן האריכה את המעצר כמבוקש. הארכה זו פקעה ביום 5.2.05, והבקשה שלפנינו עניינה הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים החל מיום זה, או עד להכרעה במשפטו, הכל לפי המוקדם.

ד.        בדיון טען בא כוח המדינה, כי אופן התנהלות המשיב היא המביאה להתארכות המשפט. נטען כי במספר מועדים לא התייצבו די עדים מטעם ההגנה, כך שמועדים שנקבעו נוצלו באופן חלקי בלבד. כן נטען כי הוצעו למשיב תאריכים מוקדמים יותר לשמיעת עדי ההגנה, אך הוא סירב לכך ואף ביקש לדחות מועדים שכבר נקבעו, וכל זאת מעבר לאילוצי הזמן הנובעים מהחלפת באי כוחו של המשיב. נטען כי ישיבת ההוכחות האחרונה נקבעה ליום 22.2.05, וישיבת סיכומים נקבעה ליום 3.3.05, כך שהמשפט צפוי להסתיים בקרוב. בא כוח המשיב טען כי אין די בישיבת ההוכחות שנקבעה, ושהמשפט אינו צפוי להסתיים במהלך הארכה זו. נטען כי פרשת ההגנה נסמכת על עדים שיש להביאם מאזור יהודה ושומרון, ושעובדה זו היא המעכבת ומסרבלת את פרשת ההגנה. כן נטען, שהחלפת הייצוג אינה הסיבה להתארכות פרשת ההגנה, ושנוכח התארכותו הצפויה של המשפט יש לשחרר את המשיב לחלופת מעצר מתאימה.

ה.        אציין, כי בית משפט זה הטעים גם בעבר, כי עבירות בעלות אופי כלכלי עשויות לשמש עילה למעצר עד תום ההליכים. המדינה ציטטה בבקשה את דברי השופטת ביניש בבש"פ 5431/98 רוסלן נ' מדינת ישראל, באשר לפגיעתן של עבירות רכוש בסדרי החברה. אוסיף, כי עבירות מס הן שליחת יד לכיס החברה כולה, לכיס הציבור, ואין הן פחותות במאומה משליחת יד לכיסו ולרכושו של אדם פרטי. ראו לעניין הארכת מעצר לפי סעיף 62 בעבירות מס בש"פ 6772/04 מדינת ישראל נ' אלעזר בונפיל (השופט ג'ובראן).

ו.        השאלה העומדת על הפרק בהקשר המעצר אינה העילה אלא התארכות המשפט, וכידוע האיזון בכגון דא משתנה ואינטרס החרות של הפרט מקבל משקל יתר. ואכן, התארכות המשפט מהווה "שיקול אחד, גם אם כבד משקל, בין השיקולים השונים העומדים בפני בית המשפט בבואו להכריע בשאלה האם להאריך את המעצר" (בש"פ 11151/03 מדינת ישראל נ' ויטלי אברמוב (טרם פורסם), השופטת ביניש), וככל שחולף הזמן נוטה נקודת האיזון לטובת העצור. ברם, וכפי שציינתי במקום אחר (בש"פ 877/05 מדינת ישראל נ' יניב יהודה (טרם פורסם)), יש להתחשב גם בשיקולים נוספים, וכן בסיבה להתארכות ההליכים. במקרה שלפנינו, כפי שציינו המותבים הקודמים שדנו בתיק, למשיב חלק נכבד בהתארכות המשפט. ועוד, לעת הזאת קבע בית המשפט קמא כי סיכומי הצדדים יישמעו בתוך פחות מחודש ימים. יצוין, כי בניגוד להארכת המעצר הקודמת שבעת קביעתה סבר בית המשפט כי יהיה צורך בהארכה נוספת, בשלב זה יש לקוות, כי המשפט מתקרב לסיומו, כפי שפורט לעיל. מקובלים עלי הן דברי השופט מצא, והן דברי השופטת נאור, בדבר הסיכון שיש במשיב לציבור, עם כל אי הנחת שבמעצר מתמשך, ולפיכך אני נעתר בנסיבות לבקשת המדינה, ומאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, או עד למתן פסק דין בת"פ 1193/04 בבית משפט השלום בחדרה, הכל לפי המוקדם.

           ניתנה היום, ד' באדר א' תשס"ה (13.2.2005).

ש ו פ ט

       /עכב

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: